בונים אתר: חובת הנגשה, הגנת הפרטיות וזכויות יוצרים

הקמת אתרי אינטרנט היא מלאכה לא פשוטה, המצריכה ידע במגוון תחומים. כדי להקים אתרי אינטרנט שעושים את העבודה שלשמם הוקמו, נדרש שילוב ידע הנוגע לחוויית משתמש, עיצוב, פיתוח, שיווק, תוכן וניהול פרויקטים – כל אחד מהם תחום המכיל עולם ומלואו.

הדבר האחרון שבוני אתרים רוצים להוסיף לרשימת התחומים שרובצים להם על הראש הוא התחום המשפטי – והם צודקים. החובות המשפטיות רובצות בראש ובראשונה על בעלי האתר, ולא על מי שמפתח אותו. כבעלי האתר עליכם לדעת שהמחוקק, הרגולטור ועורכי הדין לא מתעניינים בשאלת המי, אלא בשאלת הכמה – כמה פיצוי ללא הוכחת נזק אפשר להוציא מכם. לכן, יש שלושה תחומים שחשוב להכיר בתהליך בניית אתר ולוודא שאתם לא נכנסים למלכודות משפטיות מיותרות בגינם: נגישות, פרטיות וזכויות יוצרים.

נגישות: הנגשת אתרי אינטרנט היא עניין מסובך ומתמשך

אין חולק על כך שהנגשת אתרי אינטרנט היא עניין חשוב. כבדי ראייה צריכים להבין מה רואים בתמונות האתר, מה מבנה האתר ומה נכתב בטפסים שלו. כבדי שמיעה צריכים להבין מה נאמר בסרטון, או מושמע בחיווי קולי, ואדם שמפאת מוגבלותו לא יכול להפעיל עכבר, צריך להיות מסוגל לנווט באתר בדרך אחרת. כדי שכל זה יקרה, האתר שלכם צריך להיבנות לפי כללי הנגשה, ולאפשר לתוכנות ייעודיות של בעלי מוגבלויות להבין אותו.

החובה להנגיש אתרי אינטרנט מעוגנת בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג – 2013, ותיקון שנערך בהן ב-2017 (בין השאר בשל ביקורת כבדה שנמתחה עליהן מצד עסקים ונותני שירותים). חובת ההנגשה לפי התקנות מבוססת על הוראות תקן ישראלי 5568 "קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט", שאימץ הנחיות בינלאומיות בנושא. המשמעות של חובת ההנגשה של אתרי אינטרנט היא נרחבת, ומלבד החרגות קלות, השאלה היא לא אם אתם חייבים בה אלא באיזו רמת הנגשה אתם מחויבים (מתוך שלוש הרמות הקיימות).

פתרון נפוץ אך חלקי הוא שימוש בתוספי נגישות שמותקנים על גבי האתר, ומאפשרים לבצע שינוי גודל של האותיות, שיפור ניגודיות, הדגשת קישורים ועוד. אך מרבית התוספים אינם מנגישים את האתר ברמה הנדרשת לפי דין. נוסף על כך, הנגשה טכנית כשלעצמה אינה מספיקה ויש צורך להנגיש את התכנים העולים לאתר, תמונות, סרטונים וכדומה.

אז מה עושים כדי להנגיש אתר בהתאם לדין? פונים למומחה הנגשה. ברוב המקרים הפנייה אל המומחה נעשית לאחר שהאתר מוכן, אז סוקר אותו המומחה, מפיק דו"ח תיקונים ומגיש הצעת מחיר לביצוע התיקונים הנדרשים. העלות של תיקוני הנגשה יכולה לנוע מאלפי שקלים בודדים ועד עשרות אלפי שקלים. לפעמים, על האתר לחזור לשולחן הפיתוח, כיוון שרכיבים מסוימים עלולים להתגלות כלא מתאימים להנגשה כלל.

מה ההמלצה שלנו?

אל תחכו לסוף התהליך של בניית האתר – הכניסו את נושא הנגישות כבר בשלב אפיון רכיבי האתר. ייתכן שבעקבות המלצת מומחה הנגישות תחליטו לוותר על רכיבים מסוימים (כמו צ'אט בוט או תצוגת סליידרים), וייתכן שהחברה שבונה לכם את האתר תמצא דרכים שיקלו את ההנגשה בסוף התהליך, בהתאם להמלצות המומחה. מהניסיון שלנו, ליווי של מומחה הנגשה בשלבי האפיון של האתר ובנייה בהתאם להמלצות עשויים לחסוך עלות ניכרת בסוף התהליך, כאשר המומחה סוקר את האתר הסופי.

אגב, אם חשבתם שלאחר שהנגשתם את האתר שלכם אתם יכולים לישון בלילה בשקט – אז לצערנו תחשבו שוב. רוב מומחי ההנגשה ומפתחי תוספי ההנגשה לא מספקים אחריות מקיפה וחד משמעית על הנגשת האתר וזאת משתי סיבות מרכזיות: האחת, הערפל שעדיין קיים בתקנות שלא מאפשר לומר בבטחה שאתר מסוים מונגש במאת האחוזים; השנייה – הנגישות אינה אקט חד פעמי, אלא מתמשך: בכל פעם שאתם מעלים לאתר תוכן כלשהו – טקסט, תמונה, וידיאו או קובץ – יש להעלות אותו באופן מונגש. לכן, גם אם מומחה הנגישות הכתיר את האתר שלכם כמונגש היום, ייתכן שבעוד חודשיים הוא כבר לא יהיה כזה. בדיוק לשם כך יש "הצהרת נגישות" שמאפשרת לכם לתקן בעיות נגישות בתוך 60 יום מיום שדיווחו לכם על בעיה בנגישות.

הגנה על הפרטיות: יש מצב שאתם מנהלים מאגר מידע בלי ששמתם לב

גם כאן, כמו בהנגשה, המחוקק הוא בעל כוונות טובות – שמירה על הפרטיות של כולנו היא דבר חשוב, וגם כאן הוא מסבך את החיים לעסקים רבים, עקב הגדרות רחבות ומעורפלות המטילות חובות כפולות על גורמים שונים, כל זאת מבלי להתחשב בעלויות הכרוכות בכך.

החובה המשפטית מעוגנת בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) תשע"ז – 2017, כאשר חובת אבטחת המידע נחלקת לארבע רמות שונות: מאגר המנוהל בידי יחיד, רמת אבטחה בסיסית, רמת אבטחה בינונית ורמת אבטחה גבוהה. גם כאן, יש צורך בידע משפטי כדי לקבוע מהי רמת האבטחה החלה עליכם, אך תוכלו לקבל מושג ראשוני על ידי מענה לשאלון רמת אבטחה למאגרי מידע שפיתחנו לצורך כך.

החובות המוטלות בענייני אבטחת מידע מוטלות על "בעל המאגר", "מנהל המאגר", "מחזיק המאגר", ולנותני שירותים חיצוניים בעלי גישה למאגר המידע. התקנות כה מעורפלות וניתנות לפרשנות, עד שהרשות להגנת הפרטיות נאלצה לפרסם מדריכים עם הפרשנויות שלה לתקנות, שהן פרשנויות מרחיבות ומרחיקות לכת בתכולתן, והיכולת של בעלי העסקים לעמוד בהן מוטלת בספק. חקיקה מתוקנת נמצאת בתהליכים מתקדמים אך גם היא רחוקה מלהיות ברורה דייה.

בכל מקרה, מה שחשוב לדעת הוא שכמעט כל נתון שאתם אוספים על לקוחות, לא משנה באיזו דרך – הופך אתכם לבעלי ו/או למנהלי ו/או לבעלי גישה למאגר מידע. כן, גם אם אתם בסך הכול מחזיקים רשימת לידים הכוללת שמות ומיילים, אתם כנראה מחויבים לפי התקנות בנקיטת צעדים רבים. חלק מהצעדים נדרשים לביצוע כבר בשלב פיתוח האתר, למשל – אימות כפול בכניסה למאגר המידע, ניהול רמות הרשאה וכדומה.

ההמלצה שלנו:

בדקו בעזרת מומחה משפטי אם אתם נחשבים לבעלי מאגר, מידע, מנהלים או מחזיקים בו. במידה שכן – הקפידו על יישום התקנות, וודאו מול חברת הפיתוח שיש לכם את היכולת הטכנית לעשות זאת. גם כאן קיים מנגנון פיצוי ללא הוכחת נזק (עד 50,000 ₪), אך מה שמטריד באמת אלו הקנסות שאתם עלולים לקבל וההוצאות שיהיו לכם במקרה של פריצה לטיפול בניקוי, אבטחה ושחזור מידע. ועצה קטנה למפתחי האתרים: אם הקמתם אתר ואתם נשארים בהרשאת ניהול, יש מצב שאתם נחשבים ל"מחזיקים" במאגר, שימו לב לכך.

קניין רוחני: אל תיפלו על זכויות יוצרים – זה יעלה לכם ביוקר

הנקודה המשפטית השלישית במאמר אינה חדשה ואין בה רגולציה לא ברורה ובכל זאת רבים נופלים בה: זכויות יוצרים וקניין רוחני.

השתמשתם בתמונה ולא וידאתם שמותר לכם להשתמש בה? העתקתם עיצוב באופן בוטה מאתר אחר? השתמשתם בקוד סגור של מפתח בלי לקבל אישור ממנו? כל אלה יכולים להוות עילה לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, עם פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 100,000 ₪.

אילו תירוצים לא יעזרו לכם? הינה רשימה חלקית: "מצאתי את התמונה בגוגל", "לא היה עליה סימול זכויות יוצרים", "זו סתם תמונה רגילה ולא מיוחדת", "זה היה בתום לב", "השתמשתי רק בחלק מהתמונה", "נתתי קרדיט לצלם", "לקחתי את זה מוויקיפדיה", ואתם יכולים כבר להשלים את הרשימה לבד.

אגב, זכויות יוצרים הן רק רכיב אחד בתוך העולם של "קניין רוחני", שכולל עוד רכיבים רלוונטיים לעיצוב אתרי אינטרנט, הנכללים ב"חוק עוולות מסחריות" ובחיקוקים אחרים.

בקיצור: בקניין רוחני אם יש ספק, אין ספק. אל תשתמשו בעיצובים ובתמונות שאינם שלכם, או שלא ברור לכם שאפשר להשתמש בהם בהתאם לרישיון או לתנאי רכישה. לא משנה אם התמונות הגיעו ממפתחי האתר או מהלקוח – חייבים להקפיד על שימוש בהתאם לדין ועל מתן קרדיט לצלם במקרים הנדרשים.

לסיכום: כשבונים אתר צריכים לדעת קצת משפטים

יש שם בחוץ משרדי עורכי דין שמתמחים בתביעות הנוגעות לנגישות, הגנה על הפרטיות והפרות זכויות יוצרים באתרי אינטרנט. כדי להימנע מנפילה למלכודות משפטיות, על בוני אתרים, מעצבים, וגם לקוחות הקצה שעבורם נבנה האתר להכיר לפחות באופן בסיסי גם את התחום המשפטי, ולדעת כיצד לאזן בין הפן היצירתי לפן הרגולטורי.